פסק-דין בתיק ת"ק 24198-06-11

בתאריך 9.5.10, פנה התובע אל הנתבעת 1 כדי לעשות ביטוח לשנה אחת לאופנוע הים שלו.

הנתבעת 1 ביטחה את אופנוע הים של התובע אצל הנתבעת 2 למשך שנה אחת, החל מיום 9.5.10 והתובע שילם את מלוא הפרמיה, בסך של 338$.

ביום 5.8.11, הכניס התובע את אופנועו למוסך לצורך תיקונו.

התובע פנה קודם לכן אל נציג הנתבעת 1 וביקש להקפיא את פוליסת הביטוח לאופנוע שלו, בהסבירו לנציגי הנתבעות כי הינו מבקש לעשות כן הואיל ועל אופנוע הים להיכנס למוסך לצורך תיקונים.

נציג הנתבעת 1, מר קדר, הודיע לתובע כי הדבר אינו אפשרי.

משפנה התובע אל הנתבעת 2, הציע לו נציגה בתחילה לקבל החזר כספי בגין כל התקופה של שנת הביטוח, בניכוי 3 חודשים בהם היה האופנוע מבוטח טרם כניסתו למוסך.

התובע הודיע כי איננו עומד על קבלת ההחזר הכספי וחזר על בקשתו המקורית להקפאת הפוליסה עד להוצאת האופנוע מהמוסך.

בתאריך 29.11.10, נשלח אל התובע סיכום שנעשה בינו למשנה למנכ"ל הנתבעת 2, על פיו תושבת הפוליסה מיום 5.8.10 ועד להוצאת האופנוע מהמוסך.

ביום 9.5.11, בעת חידוש הפוליסה לשנה נוספת, יזוכה התובע בפרמיה השווה למספר הימים בהם האופנוע היה מושבת וזאת כפוף להמצאת אישור בדבר המועדים המדוייקים שבהם היה האופנוע במוסך.

לטענת התובע, התמשכו התיקונים במוסך לפרק זמן ארוך של כ-9 חודשים, כאשר היה צורך להמתין לקבלת חלקים מארה"ב ורק בתאריך 5.6.11, לאחר סיום התיקונים באופנוע, פנה התובע אל הנתבעת 1 בבקשה לחדש את פוליסת הביטוח לפרק זמן נוסף של שנה, כאשר הפרמיה שישלם התובע תהא בגין 3 חודשים בלבד.

הנתבעות סירבו לכך והציעו לתובע פשרה שבמסגרתה יקבל זיכוי לתקופה קצרה של כחודש או חודשיים בלבד.

התובע סירב להצעה זאת והינו עותר עתה לחייב את הנתבעות להחזיר לו את החלק היחסי בפרמיה ששולמה על ידו והמתייחסת ל-9 חודשים.

כן הינו עותר לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב עמדת הנתבעים, הואיל ולא יכול היה לעשות שימוש באופנוע בחג השבועות של אותה שנה, כאשר ביקש באותו חג לנסוע עם האופנוע ובני משפחתו לטבריה.

הנתבעות הכחישו חבותן לפיצוי התובע, כאשר עיקר טענותיהן הופנו לכך שתקופת התיקונים התמשכה פרק זמן ארוך ביותר, שאינו סביר לצורך תיקון האופנוע וכאשר הצעתן לזכות את התובע בפרמיה שווה למספר הימים בהם האופנוע היה מושבת, נעשתה לפנים משורת הדין.

הנני מקבלת כמהימנים עליי את דברי התובע, הן בכתב תביעתו והן בעדותו בביהמ"ש.

הנני דוחה את טענות הנתבעות, בקובעי כי אין בהן כדי לשמש הגנה כנגד התובענה.

הנתבעות לא הגבילו את התובע במשך הזמן בו ישהה אופנועו בתיקון ואף לא הוכיחו כי האופנוע תוקן קודם לכן ונשאר במוסך כצעד טקטי כלשהו מטעמו של התובע, כעולה בכתב ההגנה שהוגש מטעמן.

הנני קובעת כי התובע הוכיח את זכאותו לקבל החזר בגין 9 חודשים בהם שהה אופנוע הים במוסך, כפי שהוצע לו ללא כל סייג על ידי נציג הנתבעת 2.

בסה"כ, בהתחשב בכך שמלוא מחיר הפוליסה היה 334$, זכאי התובע להחזר סך של 250$ שהינו שווה ערך ל-925 ש"ח.